יש רגעים שבהם הכול נראה קורס,
האור כבה, והדרך החוצה נראית בלתי אפשרית.
כך הרגשתי במשך שנים—
שנים של פחד, כאב וחושך.

מגיל צעיר חוויתי מציאות שטלטלה את עולמי:
מחלת נפש של אמי, חוסר יציבות, ניתוק מהבית, ופגיעה מתמשכת.
הכאב הזה הותיר בי צלקות עמוקות,
אבל עם הזמן גיליתי משהו חזק יותר—את עצמי.
זה לא היה מסע מהיר או פשוט, אבל בתוך החושך למדתי לבחור.

בחרתי להאמין.
בחרתי לתת לעצמי זמן, ריפוי, וטיפול.
בחרתי למצוא בתוכי כוח
גם כשנראה היה שהוא איננו.

כי משבר הוא לא רק סוף, הוא גם התחלה.
הוא המקום שבו מתאפשר שינוי, שבו נולדת צמיחה. הכאב לא מגדיר אותנו, אבל הבחירות שלנו בעקבותיו כן.

עזבתי עבודה מסודרת, ויתרתי על תחושת הביטחון החיצונית כדי למצוא את היציבות הפנימית שלי. עם תיק קטן על הגב יצאתי למסע, אבל המסע האמיתי לא היה בין מדינות – הוא היה בתוכי.

ביוון למדתי לבחור בעצמי, ללא התנצלות.
בהודו הבנתי שהבית האמיתי שלי נמצא בתוכי, ולא במקום מסוים.
בסיני הקשבתי ללב שלי ולמדתי לסמוך עליו.
ובכל דרך בה צעדתי—
למדתי לאהוב מחדש.

המסע הזה לא רק שינה אותי,
הוא בנה אותי.
הוא העניק לי את הכוח לקום,
למצוא משמעות ולברוא לעצמי חיים שאני אוהבת.
היום אני מבינה שהבחירה הכי אמיצה שעשיתי – הייתה לבחור בעצמי, בפעם הראשונה.

זה המסר שאני רוצה להעביר הלאה:
✔ אף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש.
✔ הכוח שבך חזק יותר מכל משבר.
✔ האור שלך לא כבה –
הוא רק מחכה להתגלות.

אני כאן כדי להזכיר לכל מי שמרגיש אבוד, מתמודד עם ספקות או מחפש תשובות – שהכול אפשרי. הדרך קיימת, גם אם היא עדיין לא לגמרי ברורה.
כל מה שצריך הוא את האומץ לעשות את הצעד הראשון.